|
|
כיוון שאין האשה יכולה להפקיע מעצמה את האיסור שחל עליה עם הנישואין מחמת מעשיו של אדם אחר — הבעל — האיסור חל על כל אדם בעולם מלבד בעלה , ואילו איסור מעין זה אינו חל על הבעל , אשה שרוצה להתגרש צריכה בית דין של ישראל שיכפו את הבעל ליתן לה גט , אף על פי שעצם נתינת גט הוא מעשה של הבעל שאינו צריך בית דין . בית דין יכפו את הבעל ליתן גט , כשהדין מחייב את הבעל ליתן גט לאשתו . ואימתי מחייבים את הבעל ליתן גט , ואימתי אפילו כופים את הבעל ליתן גט ? כשאין הבעל מקיים את חובותיו שקיבל על עצמו בשעת הנישואין , בין שהן מפורשות בכתובה ובין שאינן מפורשות בה , ואי אפשר לכפות אותו כל הזמן לקיים אותן , הוא חייב להוציא את אשתו בגט וליתן לה את כתובתה . וכן חייב הוא להוציאה וליתן לה את כתובתה כשאינו נוהג עמה לפי דיני ישראל , או אפילו לפי מנהגי ישראל . ולא עוד אלא שאם אינו נוהג עמה כדרך שבני אדם מהוגנים נוהגים בנשותיהם באותו מקום באותו זמן הוא חייב להוציאה . והטעם הוא , שאף דרכי התנהגות אלה עם אשתו לפי דרך בני אדם יהודים הם 8 ועיין גם אבני מלואים , אבן העזר סימן מב אות א ד״ה אפשר לומר . אומדן דעת הבעל והאשה לגמור ...
To the book |
|
|