ו. התנאים

קודם לכן . והשנייה , שהמעשה יתקיים למפרע מעכשיו , משעת ההסכם וגמירת הדעת , ובין זמן ההסכם לבין שעת קיום התנאי המעשה תלוי ועומד עד שיתברר אם נתקיים התנאי אם לאו . גמירת הדעת בתנאי שגלוי לאיזו משתי הדרכים נתכוונו המתנים , מתפרשת ומתקיימת לפי מה שרוב בני אדם גומרים בדעתם ומתכוונים בלשון זו במצב דברים זה , ולא לפי גמירת דעתם וכוונתם של מתנים אלה שלפנינו . וזהו שאמר רבא ״דברים שבלב אינם דברים״ , ואילו דברים שבלבו ובלב כל אדם הם תנאי קיים , אף על פי שלא נאמרו במפורש ; וכן הדין אם פירש תנאי בלשון שדרך בני אדם להשתמש בה כדי לגלות את גמירת דעתם לתנאי ( קידושין מט ע " ב , ותוספות שם ד״ה דברים ) . כגון , ״המקדש את האשה ואמר , כסבור הייתי שהיא כהנת והרי היא לויה , לויה והרי היא כהנת , עניה והרי היא עשירה , עשירה והרי היא עניה , הרי זו מקודשת מפני שלא הטעתו״ ( משנה קידושין ג , ה ; דף סב ע " א ) , כלומר : ״הוא הטעה את עצמו ; וכיון דלא פירש לאו כל כמיניה , דהוו להו דברים שבלב״ ( רש״י ) . וכבר הלל הזקן דרש כן את כתובת אנשי אלכסנדריה ( בבא מציעא קד ע " א ) , שנזכרה למעלה בפרק השלישי . התנאים הללו , כגו...  To the book