|
|
גמירת הדעת של האיש או של האשה לנישואין אינה גמירת דעת אם נראה כאילו היתה גמירת דעת אבל באמת לא גמרו האיש או האשה דעתם לנישואין אלה . כמו גמירת הדעת בדיני ממונות אף גמירת הדעת לנישואין אינה גמירת דעת כשנעשתה בטעות או באונס ( כפייה ) או היתה בדבר שלא בא לעולם , או שהיו תנאים בגמירת הדעת והתנאים לא נתקיימו . טעות בגמירת הדעת היא כשהיתה גמירת דעת לדבר שאינו קיים במציאות בחלקו או בכולו : כשהאיש או האשה טועים בבן הזוג או בטיבו או במידותיו או במשפחתו או בתנאים הכרוכים בנישואין או בטיבו של הכסף או השווה כסף של הקידושין , שאילו ידעו האיש או האשה את מצב הדברים לאמתו לא היו גומרים בדעתם ומחליטים על הנישואין . ומשום שאי אפשר לדעת מה שבלבו של אדם אומדים את הטעות לפי דעת רוב בני אדם . לפי אומדן זה יש שלושה מיני טעות . האחד , טעות בדבר שאין דרך בני אדם להקפיד עליו , ולפיכך אף על פי שטעה הגומר בדעתו בדבר זה שבמציאות , יש כאן גמירת דעת והנישואין קיימים . השני , טעות בדבר שדרך בני אדם להקפיד עליו , וכשנודע להם מה מצב הדברים לאמתו אין הם גומרים דעתם לנישואין , ולפיכך הטעות מבטלת את הנישואין שהרי לא היתה ...
To the book |
|
|