פרק שלישי קידושין, חופה וכתובה

האיש והאשה גומרים דעתם לנישואין , כמו בכל גמירת דעת להסכם בין בני אדם . כיוון שהנישואין מחייבים חיים ביחד של האיש והאשה בלי קצבה בזמן , כרוכים בגמירת דעת זאת גם חיובים וזכויות של הבעל ושל האשה , בין בדיני ממונות ובין בדברים אחרים ; בין בחובות ובין בזכויות קניין בנכסים . וזכויות וחובות אלה של האיש ושל האשה כתובות בשטר החתום בעדים שנעשה קודם הנישואין , והוא הכתובה . גמירת הדעת וההחלטה שלא לחזור בהם מן הנישואין והחיים ביחד לעולם , וכן גמירת הדעת לכל החיובים והשעבודים בממון הכרוכים בחיים ביחד בנישואין , נגרמים ונעשים על ידי מעשה הקניין : הכסף שהאיש נותן לאשה , או השטר שהוא כותב לה שהיא מקודשת לו , או הביאה שבא עליה לשם קידושין . ובמעשה זה מתקיימים הקידושין . ומשום כך סבור רב הונא שחופה עושה קידושין ( קידושין ה ע " א ) , שכן החופה מכניסה את האשה לרשות האיש לביאה בכל זמן ולחיים ביחד , ובכך יש בה גמירת דעת לקידושין . ויש לבאר בגמירת הדעת של האיש והאשה אימתי החליטו שמתחילים הנישואין והבעל יכול לבוא על אשתו בכל זמן שירצה , והוא מתחייב לפקוד אותה . וכן יש לבאר כיצד הבעל והאשה גומרים בדעתם להיות ...  To the book