מסר ההתגוננות - דרכי מחשבה הדשות

שיא ביקורה של טוםיה בווילנה היה בליל סילווסטר . בהסוואת חגיגות ראש השנה האזרחי התכנסה אסיפת נוער ברחוב סטראשון . 2 במיטבה העממי שהיה "התמחוי החלוצי " . באסיפה השתתפו כ 150 בני נוער מהתנועות החלוציות : השומר הצעיר , דרור , הנוער הציוני ועקיבא . באולם הגדול , הדחוס , באווירה של מתח וציפייה , הושמע לראשונה הכרוז שחיבר אבא קובנה " אל נלך כצאן לטבח ! / בקול רב עוצמה וכאב קרא אבא ביידיש את הכרוז שקטע מתוכו מובא בזה ; * 6 נוער יהודי ! . " המהססים , תהא כל אשלייה מכם והלאה . ילדיכם , נשותיכם , בעליכן , אינם . פונאר אינה מחנה ריכוז . כולם הומתו שם בירייה . היטלר וומם להשמיד את כל יהודי אירופה . ועל יהודי ליטא הוטל להיות הראשונים כתור . לא נובל כצאן לטבח ! אמנם חלשים אנו וחסרי מגן , אולם התשובה היחידה למרצח היא - התקוממות כנשק ! אחיםו מוטב ליפול כלוחמים בני חורין מאשר לחיות כחסר מרצחים . התקוממו ! התקוממו ער נשימת אפכם האחרונה ! 1 בינואר , 1942 וילנה , כגיטו *" הכרוז הושמע מפי טוסיה אלטמן בעברית . משמעות מיוחדת יוחסה לקריאתה , כפי שהעיד אבא קובבר : ' יעצם העובדה שהצעתי לה להיות הקוראת אותר בעבר...  To the book