ש שדים

לא מספיק אנחנו זוכרים את הזהות הפרסית של התלמוד הבבלי , הזהות הפרסית שלנו : שמות החודשים , המילים והמושגים שנכנסו לשפתנו , ממדים רבים בעולם הרוחני שלנו שבאו מן התרבות העשירה הצבעונית והעמוקה הזאת , שבתוכה היינו שרויים דורות רבים , ושבמידה רבה עשתה אותנו למי שאנחנו . אחת התזכורות לכך היא נוכחותם של שדים בתלמוד , שחכמים מתייחסים בכובד ראש לקיומם כחלק מן המציאות ומתמודדים ברצינות עם האיום שהם מציגים . השדים הללו אינם רק בריות מסוכנות שעלולות להופיע פתאום ולהזיק לנו , אלא הם ממלאים את החלל . הם שקופים , אך קיימים כמו האוויר שסביבנו , ההוויה מלאה בהם , ומה שנראה לנו כמרחב ריק , בעצם רוחש חיים , שורץ שדים ומזיקים . התודעה הזאת , הרואה ברווחים שבין הדברים יישות חיה , פראית ומסוכנת , היא תודעה אחרת לגמרי משלנו , לפחות ברמת המודעות המודרנית ה " בוגרת " , אם כי מושג השדים התלמודי עשוי לייצג חרדות ופחדים וחששות ופוביות ומיני מרעין בישין המוכרים אצלנו כמושגים פסיכולוגיים . בימינו , לא מעט מהילדים ומהמבוגרים נעזרים בחומרים כימיים כדי לעבור את היום . קליניקות הפסיכולוגים , הפסיכיאטרים ומ חלקות רפואת...  To the book