הנהו בריוני דהוה בשיבבותי הּ דרבי זירא , דהוה מקרב להו כי היכי דניהדרו להו בתיובתא . והוו קפדי רבנן . כי נח נפשי הּ דר בי זירא אמרי : " עד האידנא הוה חריכא קטין שקי הּ דהוה בעי עלן רחמי , השתא מאן בעי עלן רחמי " ? הרהרו בלבייהו , ועבדו תשובה . ( בבלי , סנהדרין לז ע " א ) תרגום : אותם בריונים שהיו בשכנותו של רבי זירא , שהיה רבי זירא מקרב אותם כדי שיחזרו בתשובה . היו החכמים מקפידים עליו . כאשר מת רבי זירא אמרו הבריונים : עד עכשיו היה הקטן חרוך השוקיים [ ר ' זירא ] שהיה מבקש עלינו רחמים , וכעת מי יבקש עלינו רחמים ? הרהרו בלבם ועשו תשובה . דמותו של רבי זירא , המכונה " הקטן חרוך השוקיים " , מצויה לבדה בין קבוצות חסרות פנים - " בריונים " מכאן ו " רבנן " מכאן . הוא חי בשכונה שיש בה בריונים , אנשים פורעי חוק כוחניים , אולי יש אלימות ברחובות , אולי גניבות ופריצות - היפוכם של רבנן , אנשי ההלכה המהוגנים שלהם הוא משויך . בניגוד לבריונים ולרבנים , שנוהגים להסתגר בקבוצות מגודרות , רבי זירא חורג מן המקובל ויוצר מגע עם שכניו . הוא מקרב אותם אליו במטרה להחזירם בתשובה , מוחל על כבודו ואינו מסתיר את כוונתו ...
To the book