לימוד התור ה הוא תכלית האדם . משום כך לקורפוס הגדול קוראים " תלמוד " , משום כך לגיבורי התרבות קוראים " חכמים " . לומד התורה מוצב בפסגת ההיררכיה החברתית . יותר מהעשיר , יותר מהמצביא , יותר מהמושל . לימוד התורה פתוח לכל אדם אך רק המעולים יזכו להמשיך בו . הוא הישגי , תחרותי , אליטיסטי . משאת נפשה של כל אם יהודייה שבנה יתקבל כלומד תורה לישיבה מיוחסת . ללמוד וללמד : " אדם אחד מאלף מצאתי . בנוהג שבעולם , אלף בני אדם נכנסים למקרא , יוצאים מהם מאה למשנה , יוצאים מהם עשרה לתלמוד , יוצא מהם אחד להוראה , הדא הוא דכתיב ( זהו שנאמר ) אדם אחד מאלף מצאתי . " ( קהלת רבה ז ' ) לומד תורה הוא החתן המבוקש לכל כלה בעלת ייחוס , ממון או יופי . החותן , כמו הקהילה , יהיו גאים לפרנס את הלימוד בהבנה כי מה שמייצר הלומד הוא ההון הרוחני שממנו נובעת משמעות חייהם . החותן מבקש לזכות לנכדים שיירשו את העוצמה הרוחנית הזאת . הלומד זוכה לפגוש את אלוהיו דרך התורה . המפגש עם התורה הוא אישי ויש בו ממד אינטימי : בין האותיות מסתתרת אמת שלא תתגלה לאיש זולתו . הלימוד אינו שינון של מה שכבר ידוע , אלא יצירת תובנה חדשה . מסכת עירובי...
To the book