כ כיבוש

" אמר רבי יהושע בן חנניה : מימי לא נצחני אדם חוץ מאשה תינוק ותינוקת ... " תינוקת מאי היא ? פעם אחת הייתי מהלך בדרך , והיתה דרך עוברת בשדה והייתי מהלך ב הּ . א מרה לי תינוקת אחת : רבי , לא שדה היא זו ? אמרתי ל הּ : לא , דרך כבושה היא . אמרה לי : ליסטים כמותך כבשוה . ( בבלי , עירובין נג ע " ב ) מדרש אישי : חזרתי ככלב שזנבו בין רגליו . שוב בבית המדרש הקטן , גון האבן המוכר , השמש הזקן מגיש את החמין . טס הנחושת שחו ק כפניו , בשימת לב לנוהגו של כל אחד : רבנו שותה עם פת בחמאה , ברכת התורה עליך ... בשובי לפקיעין אחזנו במסכת פאה . קביעות של משנה בבוקר היטיבה עמי . ביני לביני זו , ולא המניין הרץ במילות שמונה - עשרה , תפילת הבוקר שפותחת אצלי את הלב . בזמן הלימוד מעטות המחשבות הזרות , לא בא הכעס . דמותו של רבן גמליאל לא חוזרת לענות אותי . הזיכרונות הרעים , איך כל העולם שומע אותו אומר , " והלא משמך אמרו לי ' חובה '" . והמחלוקת בבכורות , וקשה מכולם הציווי , " בוא אלי במקלך ובמעותיך ביום הכיפורים שחל להיות בחשבונך " . וההליכה הזאת מחללת שבת בפרהסיה לשם שמים , כל חבר י רואים בי ואני עינ י מושפלות גם אחר...  To the book