א. הטלת הדגש והחסרתו

. 90 שני כתבי היד מקפידים לרוב להטיל את הדגש הקל ואת הדגש החזק בכל מקום שהם מתבקשים לפי הכללים הידועים משיטת הניקוד הטברנית . וכאשר מדובר בבג "ד כפ " ת רפות ק מקפיד בקביעות להטיל על האות את הקו לציון ההגייה הרפה . כך נוהג פר באותיות ג " ד כפ " ת . בבי " ת סותמת וחוככת דרכו שונה . עם זאת יש בשני כתבי היד לא מעט אותיות שהדגש לא הוטל בהן . מדובר בהשמטות דגשים שרקען מגוון . ברוב המקרים אין להניח שהשמטת הדגש באה ללמד על שינוי בכללי בג " ד כפ " ת או בכללי ההכפלה . יש החסרות שאפשר להגדירן החסרות טכניות בשל צורתן של האותיות , אבל יש גם מעט השמטות של דגשים המלמדות על מציאות פונטית ופונולגית שונה במעט או בהרבה משיטת הניקוד הטברנית . להלן אעיר בקצרה על כמה מהן . . 91 השמטה טכנית והשמטה מקרית של דגשים . יש אותיות שבגלל צורתן הוחסר בהן הדגש בשני כתבי היד . התופעה הזאת בולטת באותיות זי " ן וקו " ף . בשל היעדר מקום שבו יוטל הדגש יש שהוא אינו מוטל בהן . לעתים נראה שהדגש הוטל על הזרוע של האות ונספג בה , ובשל כך אין רואים אותו כלל , כגון לזמן , הזמן ( פר , נידה ה ו ) , ושלזרוע ( פר , מקוואות י ג ; י ד )...  To the book