על שיטת הניקוד בק

. 81 קוטשר הגדיר את נקדן ק " נקדן ספרדי " , היינו נקדן שממיר פתח בקמץ וקמץ בפתח , סגול בצירי וצירי בסגול , קמץ " קטן " בחולם . הסתייגות מדברים אלה באמירה כללית למדיי הביע ילון : " דרך נקדנים ההוגים את התנועות כספרדים מערבבים קמץ ופתח מכאן וצירי וסגול מכאן . נקדן כ " י קויפמן אינו מרבה לערבב " . על סמך בדיקה שעשיתי לפני שנים ראיתי לכתוב : " דבר ידוע הוא , שנקדן ק עשוי להחליף פתח וקמץ אהדדי , אבל סדירות הופעתם כדרכי הניקוד הטברני במקרא היא עיקר אצלו . בסעיפים רבים שבדקתי מגיעה הסטייה ל - % 15 % - 10 ( שבהם אתה מוצא פתח במקום קמץ או קמץ במקום פתח , ובהם משתקפת מסורתו הספרדית ) " . אוסיף עתה ואומר שבדיקות נוספות לא רק אישרו את הקביעה הזאת אלא אף הראו שיש קטגוריות שהסטייה בהן היא הרבה פחות מ - 10 אחוזים . ומה שנאמר על פתח וקמץ תקף גם לסגול וצירי . עם זאת אין להכחיש את החילופים המעטים בכל אחד משני זוגות הסימנים האלה , המעידים במידת מה על מסורתו הספרדית , כגון פטור ( שבת יג ז ) , וסדין ( אהילות ח א ) בפתח במקום קמץ , והצילו ( שבת טו ד [ ה ]) בקמץ במקום פתח , ממזר ( חגיגה א ז ) בסגול במקום ציר...  To the book