בני נוער תורמים מזמנם וממרצם להשגת מטרותיו של ארגון שפועלו משמעותי בעיניהם , והם יבצעו כמעט כל משימה שיתבקשו . לדוגמה , בן נוער המתנדב בארגון העוסק בהצלת חיים ירגיש שעבודתו , מצומצמת ככל שתהיה , תורמת להצלת חיים . האמונה בחשיבות של עבודתם , ובכך שאין אחרים שיעשו אותה אם הם לא יירתמו למשימה , היא חזקה עד כדי כך שהם יבצעו גם משימות קשות , ואף כאלו העלולות להזיק להם . אמנם , נדיר למצוא משימות המזיקות למתנדבים , אבל משימות שונות , כמו טיפול בפצועים או עיסוק במקרי פגיעה מינית או התאבדויות , עשויות לגרום נזק , ויש לתת על כך את הדעת . ניתן לצמצם את הנזקים הפוטנציאליים של העיסוק ההתנדבותי בשתי דרכים עיקריות : בדיקה שגרתית של מוטיבציות ההתנדבות של בני הנוער אל מול שינוי בתסמינים הרגשיים שלהם ; וניהול הפן מוסרי של הפעלת המתנדבים . המוטיבציות להתנדבות וחשיפה לאירועים קשים ראשית נרחיב לגבי בדיקת מוטיבציות ההתנדבות של בני הנוער והדרך להפחתת סכנות העלולות לארוב להם . אנו סבורים שהדרך להפחית את הסכנות אליהן חשופים המתנדבים טמונה בהבנת הסכנות , הכרתן והתמודדות עמן – בניגוד להתעלמות ובריחה מהתמודדות , ...
To the book