השפה והניסוח

באופן כללי , שפת הרומנסה היא עניינית וחסכונית : היא מבוססת על ריבוי פעלים ומיעוט שמות תואר . הדמויות בעלילות הרומנסות אינן מתוארות כלל , וגם רגשותיהן אינם זוכים לאזכור . המידע על הדמויות מגיע אלינו אך ורק מתוך מעשיהן ופעילותן בעלילה . למרות ההשפעות הרבות של שפות אחרות ( טורקית , יוונית , סלאבית , ערבית , ברברית , מרוקאית ועברית ) , הטקסטים של הרומנסות נאמנים ברובם למסורת הספרדית , וניכרים בהם עקבות לשוניים האופייניים לספרד של ימי הביניים ואשר נשתמרו באדיקות : למשל , סיומי שם הפועל בתוספת האות " , paragogic ( e )" ” e ואפילו שימוש במונחים מיושנים ( מלפני המאה החמש עשרה ) שנעלמו מן הקסטיליאנית המודרנית . הנרטיב מסופר בגוף ראשון ראשון או בגוף שלישי . העלילה מוגשת , בדרך כלל , בצורה של סצנה שבה מתפתח דיאלוג אשר דרכו מתגלה הסיפור . רומנסות רבות עושות שימוש בדיאלוג כאלמנט בסיסי , ללא הסבר נוסף על הדמויות המשתתפות . הדיאלוג ברומנסות מתפתח ללא ביטויי מבוא ( המכונים : " , " discendi כגון " הוא אמר " , " היא ענתה " ) , וגם אם נדמה כי הרומנסה נשכחה במידת מה , הדבר שייזכר ויישאר הוא דווקא הדיאלוג ...  To the book