הסתלקותן של נשים מוסלמיות מהירושה המשפחתית בבתי הדין השרעיים בישראל

אום חביבה וסמאהר מעידות על קרבה רבה מאוד למשפחת המוצא שלהן . שתיהן מציינות שאחיהן שומרים על קשר עמן לא רק בחגים , וכי הם מרעיפים עליהן מתנות ומציעים להן עזרה כלכלית . אום חביבה מתגאה שאחיה אינם סבורים כי הם פטורים ממחויבות כלפיה לאחר שקיבלה את חלקה בעיזבון הוריה . הם מעניקים לה תחושה " שהם מוכנים לעשות הכול למענה " . לעומת זאת , סמאהר אינה מעוניינת בקבלת חלקה בעיזבון , בשל רצונה לשמר את היחסים הקרובים עם אחיה . היא חוששת שדרישתה עלולה להעיב על היחסים האלה , כפי שקרה עם הדודה שלה בעת שבעלה החל לדרוש את חלקה בעיזבון הוריה . אלחג ' ה מעידה על יחסים רופפים עם אחיה ועם ילדיו , " שאפילו אינם מבקרים ברמדאן ובחגים . " היא זוכה לביקורים ספורים רק כאשר הם באים ללחוץ עליה לחתום על תצהיר ההסתלקות שהכינו בעבורה . אלחג ' ה נחושה בסירובה לחתום על תצהיר הסתלקות ואינה מפחדת מנידוי מצד אחיה וילדיו , כיוון שיחסיהם רופפים ממילא . על בסיס מחקריה בלבנון , האנתרופולוגית סועאד ג ' וזף טוענת כי ההסבר לתופעת ההתנערות מההסתלקות לאחר שילדי היורשת מגיעים לגיל הבגרות הוא שעתה יכולים ילדי היורשת לספק לה את ההגנה שלש...  To the book