נשים ומעמד אישי במדינות מיעוט מוסלמי: בין הודו לישראל

יוקסל סזגין בין במזרח התיכון בין בדמוקרטיות חילוניות במערב , רפורמות בדיני משפחה עוררו תמיד התנגדות וחילוקי דעות בין המחזיקים בדעות סותרות בנוגע ליחסים בין דת למדינה וליחסים בין המשפחה לאומה , וגם בנוגע למעמדן של הנשים ולתפקידיהן בחברה ( כאמהות וכרעיות ) . ההתנגדות לרפורמות בדיני משפחה , במיוחד אם נוסחו בהשראה דתית , בולטת בקהילות אתנו דתיות הנמצאות בעמדת מיעוט מול מדינות שהאתוס המוסדי שלהן משקף בבירור את התרבות ואת הערכים האתנו דתיים של קהילת הרוב . מי שדרשו רפורמה בקהילות מיעוט כאלה ( כלומר , הנשים ) הודרו בדרך כלל והואשמו בבגידה , כיוון שהציבו את האינטרס האישי ( והמגדרי ) שלהן לפני האינטרסים של הדת שלהן , ולפני השאיפות הפוליטיות של הקהילה האתנית שלהן . למרות ההבדלים , האתגרים שניצבו מול הפעילות למען זכויות נשים בקהילות מיעוט וההאשמות שהוטחו בהן היו דומים מאוד : " אדמת המולדת עודנה כבושה , האם זהו הזמן המתאים להעלות את נושא זכויות הנשים , או לדרוש רפורמה במנהגים שלנו או ב ' חוקי האל ' ? עלינו להישאר מאוחדים כעם ולהיות מוכנים נגד האויב המפעיל ' סוכנות פמיניסטיות ' החודרות ומפלגות אותנ...  To the book