הריגה, הכאה על חטא ותיקון עצמי רבי יוחנן ורב כהנא

בטבריה , הרי שישיבה זו מתוארת כאן על ידי מספר בבלי ( הסיפור מופיע בתלמוד הבבלי ) , ולכן מבנה הישיבה מייצג למעשה את המבנה של ישיבות בבל בזמנו של המספר , ולא את מבנה הישיבות בארץ ישראל בזמנן של הדמויות המתוארות בו . לאור ההנחה הזו , החוקרים הסיקו כי הלומדים בישיבות בבל נהגו לשבת בשבע שורות , כאשר פניהם מופנות אל הרב . ככל הנראה , יש כאן ניסיון לחקות את מבנה הסנהדרין הקדומה בארץ ישראל , שבה ישבו שבעים חכמים , עשרה בכל אחת משבע השורות . כפי שעולה מהסיפור שלנו , התלמידים המצטיינים ישבו בשורות הראשונות , קרובים ביותר למקום ישיבתו של הרב עצמו . יש להניח שלעתים ישבו שם גם כמה מבני המשפחות העשירות ביותר ( כסף אף פעם לא הזיק בעולם הישיבות , כמו בכל מקום אחר ) . מי שהצטיין ועמד ברף הגבוה , שמר על מקומו מלפנים . מי שהתרשל בתלמודו ולא גילה מספיק מעורבות פעילה בדיון , הועבר לשורות האחרונות ( חבל שהשיטה הזו לא מיושמת בכנסת ישראל . דומה שכמה וכמה מן השרים בממשלה , היושבים היום בשורה הראשונה , היו נאלצים לעבור הרחק לאחור ) . יש להניח ששיטה כזו יוצרת מתח בלתי פוסק בין התלמידים , המתחרים ביניהם על המקומ...  To the book