אחרית דבר

כל אחד משלושים הסיפורים שקובצו בספר זה מייצג עולם ומלואו . בכל סיפור אצורים זיכרון דורות ותובנות מושכלות על נבכי החיים , על טבע האדם ועל יחסיו המורכבים של האדם עם הסובב אותו . אף שסיפורים אלה סופרו בשפות שונות , על ידי קבוצות אתניות נבדלות , והם משתייכים לסוגות ספרותיות שונות , יש להם מרכיב אחד משותף והוא ייצוגי האוכל השזורים בעלילותיהם . האוכל הוא אחד היסודות המוכרים ביותר לאדם מיום היוולדו , ויש הסוברים כי אף מרגע היווצרותו . היבטיו הפיזיים מוכרים לנו היטב , פועלים על כל חושינו , ויש להם השפעה עמוקה על עולם הרגש שלנו . כיוון שהאוכל טמון עמוק בזיכרון האישי והקבוצתי , קל להשתמש בו כדימוי , והוא מהווה מעין שפת סימנים וסמלים אוניברסלית ובלתי אמצעית . שפה זו , הטבועה בנו כה עמוק , מעצימה את הסוגיות השזורות בעלילות הסיפורים , ולעתים היא מספקת ייצוגים ודימויים דרמתיים ביותר , כגון תיאור רעבונו של עני העומד להריח את ניחוח התבשיל העשיר שידו אינה משגת , או שפע המאכלים שנשים מרעיפות על הגברים שלהן . שפת סימנים זו , שלעתים מלווה בתהודה דרמתית , מאפשרת למספרים לגעת בנושאים רגישים וטעונים המעסיקים...  To the book