|
|
מעשה בעני שלא היה לו במה להתפרנס , והוא חי רק על נדבות מידי בני עירו . יום אחד נתנה לו אישה חצי כיכר לחם . התיישב העני בצלו של בית , שמאחד החלונות שלו נדף ריח של תבשיל . אכל העני את פרוסת הלחם והריח מריח התבשיל עד ששבע . בינתיים יצא החוצה בעל הבית שהיה עשיר גדול וקמצן גדול . קם העני והודה לעשיר על ריחו של התבשיל המצוין . השיב לו העשיר בתרעומת : – נהנית ? שלם לי את שכר הריח שהרחת בתבשילי . השיב העני : – מה פתאום ? האם אכלתי מן התבשיל שאתן לך שכר תמורתו ? הרי רק הרחתי ולא יותר . תבע העשיר את העני למשפט . שמע הקאדי את טענות שני הצדדים ואמר לעני : – שלם גרוש ! ענה העני : – אין לי אף פרוטה . דחה השופט את המשפט למחרת היום , כדי שהעני ישיג בינתיים בהלוואה את הגרוש . הלך העני , נתן כותנתו במשכון ולווה את הכסף . למחרת היום , באו שניהם לפני השופט , והעני מסר לו את הגרוש . קרא השופט לעשיר , שחשב כי מיד יימסר לו הגרוש , הכה במטבע על רצפת האבן ושאל : – מה שמעת , העשיר ? ענה העשיר : – צלצול . פסק השופט בחכמתו : – אתה שמעת את צלצולו של הגרוש , העני הריח מתבשילך . הצלצול הוא שכרך והגרוש מוחזר לו לעני ...
To the book |
|
|