|
|
בעיירה חי יהודי עשיר , בעל נכסים , אך היה עם זאת גם קמצן גדול . כמובן שלא לעצמו אלא לגבי הזולת . ביום שישי אחד לאחר תפילת ליל שבת , החליט העשיר לנהוג ביד נדיבה ולארח בביתו אחד מהעניים שבאו לעיירה וחיכו בבית הכנסת שיזמינו אותם להתארח בבתי יהודים . חזר גביר העיירה עם האורח לביתו ולאחר נטילת ידיים וקידוש על היין התיישבו לסעודת ליל השבת . האורח שהיה עני מורעב , אכל את כל המאכלים שהגישו לשולחן : דגים , כבד קצוץ , מרק בשר , צימעס וכדומה , עם חלה . הכול הוא אכל עם חלה , אם כי על השולחן היה גם לחם שחור פרוס . הגביר ראה את הדבר ורתח מכעס , כי החלה הייתה הרבה יותר יקרה מלחם ואף הוא ובני ביתו אכלו את הכבד והבשר בלחם שחור . כאשר סבלנותו פקעה , פנה אל האורח ושאלו : – מה פתאום רבי אורח , אתה אוכל הכול עם חלה ? ענה לו האורח : – אני רגיל לאכול הכול , אפילו מרק , עם חלה או לחם . – אז למה אתה אוכל רק חלה ואינך טועם מהלחם ? – שאל אותו המארח . – כי החלה טעימה יותר , בפרט החלה המתוקה עם הצימוקים שבתוכה אשר כמוה לא רואים אצל רבים – ענה האורח . – אבל היא יקרה יותר ! – אמר לו הגביר המארח . – אני מתאר זאת לעצמ...
To the book |
|
|