|
|
פעם היה קמצן אחד , שלא היה נותן כמעט מאומה לאשתו . כשהיה יוצא מביתו , היה נוהג להשאיר לה פרוטה פרוטותיים , ותו לא . יום אחד לא השאיר לה אפילו פרוטה אחת . לא ידעה אשתו מה לעשות . אמרו לה שכנותיה : – עלייך ללמדו לקח ולאלפו בינה . מה עשתה ? הכינה ירקות ותבלינים וכל טוב למרק טוב , שפתה את הסיר על האש , יצאה לחצר ונטלה כמה אבנים חלקות . רחצה אותן והכניסה לסיר . משנתבשל המרק , הניחה את הסיר על הכיריים . כשחזר בעלה , הסב אל השולחן והריח את ריחו של המרק הטוב . חיכך כפות ידיו אלו באלו ונהנה : – אני מריח ריח טוב . הגישי את המרק , אישה . ערכה לפניו את השולחן והגישה לו את המרק המהביל . גמע הקמצן את המרק , שאב כף אחת ושתיים ואחר כך נטל גם אבן אחת בלי להרגיש . לפתע צעק : – אי ! מה זה ? – מה קרה ? – ניתממה אשתו . – כמעט שברתי את השיניים . מה שמת במרק , אישה ? – והוא הוציא את האבן מפיו והושיטה למולה . אמרה לו בשקט : – ממה שהשארת לי , הכנתי מרק . דיון בסיפור : מרק אבנים ( אסע " י 14701 ) סיפור זה משקף ומבנה את חלוקת התפקידים המגדריים באמצעות האוכל . העימות שבמרכז העלילה נובע ממצב של חסר במשאבים – בעל ק...
To the book |
|
|