אי־הגילוף בזמן: בעיר הלבנה ובבלוק שבעיירה

אי הגילוף בזמן — מצב שבו העיר אינה עמוסה בהיסטוריה . במובן אחד , משמעותו כרוכה בפרקטיקה המתבצעת בעיר תל אביב השוכנת לחוף ימים ופניה לאירופה , עיר שריקנותה כביכול מכוונת למלאות האירופית . במשמעות אחרת , אי הגילוף בזמן הוא פרקטיקה המתבצעת בערי 146 צמיר , בשם הנוף , עמ ' . 76 - 59 הפריפריה , במוצרי בנייה זעירים המיועדים ל ' אוכלוסיית פועלים ' — כפי שהגדיר בן גוריון את מעמד העלייה המזרחית — מוצרי כלא קטנים הדומים יותר לשובך יונים , מחוקים מסימנים , המיועדים לקבוצות הגירה המנושלות מעברן . ' קהילות תעשייה ' ( כך כונו , מתוך חזרה אל חזונו של הרצל במדינת היהודים ) הבאות לשרת את המרכז . יחד עם זאת , יש לחזור ולהדגיש : מודוס ההנגדה התרבותי היה קשור בתחושה שסטנדרט כור ההיתוך הוא האוניברסאלי והמערבי , חסר הסימנים , ואילו המזרחי נדרש להשיל את סימניו בד בבד עם היותו מסומן כאוסף סימנים , שהבולטים בהם הם הצחוק והבכי . מכאן קצרה הדרך לעיצובו ולהתהוותו הפרדוקסאלית של הבלוק כסממן של אסתטיקה אוניברסאלית — ככרונוטופ ( במושגיו של מיכאל בחטין ) , הכרונוטופ , אליבא דבחטין , הוא נקודת כובד של היצירה הספרותית ה...  To the book