ג. סיטואציות קונקרטיות, תמונות ופיסות זיכרון הופכות לסיפור שמסופר לשם עצמו ובו־זמנית למטאפורת גלות ופצע

כך , למשל , בשיר " אמי משדלת צפור " : אמי משדלת צפור שקוראים לה — תמביסרת / אמי מפזרת זרעונים לצפור שקוראים לה תמביסרת / כך במטפחת ראש , רכונה , / בעמדה של צפור / אמי נוברת בצפצופים / מצרפת אותות למצוא עקבות ממקום אחר : [ ... ] / מטפחת השלום / סוכת השלום לך אמי בשנתך הלילה , / אני שאשאר ער / בטבורי תפור לחלומך / שומר סוכה של נצרים . התמונה של האם המשדלת צפור מהווה בסיס למעבר אל מטאפורה ניגודית , למצב הקיום הסטאטי חסר המעוף , מצב של " להיות תפור לחלום " , המתמצה מעתה בשמירה הפנימית על סוכה של נצרים שקיימת 82 ביטון , נענע , עמ ' . 11 83 שם , עמ ' . 12 בתוך הלב ; וכך מה שביטא פעם את המציאות החיצונית , נסוג להיות מציאות פנימית ובו בזמן מטאפורה של גלות . מקרה נוסף , מובהק יותר , שבו קשה יותר לתחום בין עבר והווה הוא סיפור התקנת הקסקסים ( כלי להכנת קוסקוס ) , והפראן ( תנור בוץ לאפיית לחם שהיה בחצרות הבתים במרוקו ) השבור . סיפור הכלי המיותר , שאין לו דורש לשם בישול ושאינו משמש לכלום , מסופר לשם עצמו ולשם המטאפורה של תקוות המהגר העולה לארץ ישראל , המוצג ככלי ריק : משלא נמכרו הקסקסים / היו הקסקס...  To the book