|
|
שירי ביטון מכילים תנועה בין שני ממדי הזמן — של ההווה ושל העבר — כתמונות ומציאויות , ויש שגם מוצע בתוך השיר ניסוח מופשט יותר של מצב הוויה זה : " הנה איך מתהפך כפר הולדתך שבתוכי / הנה איך מדפקים עלי הריחות / אה , אידי הזעתר במרתף ראשון , / אה , הבל הלחם מתנור של טין באלנבי אחת עשרה . / נהדף אלי עכשיו ערב מאני אחר [ ... ] " . מן הפתיחה הזאת , המציגה מצב מורכב — הכפר המגיח מתוך הלב באמצע ההליכה ברחוב אלנבי בשל ריח מאפה — ומאפשרת היזרקות 79 " אהבת ילדים בזרביות לבנות " , ביטון , נענע , עמ ' . 8 אל עולם אחר , מכאן בא ועולה מרכז השיר . המרכז מעלה תמונת זיכרון שלמה מן העבר ואז באה הנעילה השבה ומעמידה את הקונטרפונקט , כלומר את המתח בין שני מיני מקומות , בין שני מיני זיכרון , שני מיני אפשרות . קיימים בשירת ביטון גם ניסוחים יותר מופשטים , המתמצתים מצב הוויה הנע בין זמנים ; לעיתים הניסוחים הללו מופיעים באמצעות דימוי : " מה אתה מחפש בי חיך של זמן אחר / עסיס אבטיח גדול / גלעיני תמר מבהיקים / [ ... ] " , ואז באה התנועה אל העכשיו עם נימות ההספד שבו , כאשר יש רמיזה דקה לעיוורון כמצב פרטי וכמצב כללי ( ב...
To the book |
|
|