שיבתו של הקול הגולה

חביבה פדיה זהות מזרחית : פואטיקה , מוזיקה ומרחב משאלת הטמיעה התרבותית המלווה את דור הבנים חוסמת את אפשרות השמיעה שלו למה שמלמדים האבות . בכדי להוריש רבעי טונים וסלסולי שירה יש צורך גם באוזן שומעת , שבלעדיה נמחקות הדקויות המוזיקאליות לטובת חצאי הטונים . כך השפה נכחדת לא רק בממד החיצוני שלה , אלא סופגת נזק אדיר גם באותו ממד שלה הפונה פנימה , ותהליך זה למעשה אופייני לתרבות אנוסים מדרגה שנייה ; כלומר , לתרבות הנדחקת לא בזרוע אלא בכפייה תרבותית סמויה . לאחר שתהליך הדחיקה מופנם גם בד ' אמות של היחיד , השלב הבא הוא שכחה וניוון של מסורות , וזאת בד בבד עם תופעה נוספת : התרבות הכנועה משתתפת בהפקת הדימוי אודותיה ומעצימה אותו . כך , המוזיקה המכונה ' מזרחית ' מפנימה את דימויה השלילי , מעצימה את הצרימה , ותועה בתוך המסגרת המוזיקאלית שלה עצמה , שבה , לכאורה , הייתה אמורה להרגיש בבית ; למשל , כשהיא מנסה ' ללחוץ ' על הצבע הקולי , על הגוון הרגשי הדחוי , על מה שנדחה כפאתוס ורגש בלתי רצויים , ובתוך כך היא עצמה תורמת להאחדתו של הקול ולאובדן עושרו , ייחודו ורבגוניותו הטבעיים לו . למרחב זרות זה מתפרץ הדור הש...  To the book