‘בני עקיבא' ו'ברית חלוצים דתיים' – היבטים ארגוניים

שנות ההתחזקות – פרישה , אוכלוסייה ומבנה ( 1951 - 1949 ( לאחר שנת , 1948 על רקע הקמת המדינה והעלייה הגדולה , חל גידול בארגוני הנוער של התנועה . בתוניסיה פעלו בעבר שלושה סניפים בערים תוניס , ספאקס וסוסה . עתה נוספו סניפים בנבל , סוסה , גפצ ' ה וביז ' ה , בסך הכול שבעה סניפים . רובם בערי חוף , ובערים בצפון תוניסיה ומרכזה , מקומות שבהם הייתה מודרניזציה . הנוער בג ' רבה היה שמרני ולא הושפע ממודרניזציה . רבנים במקום התנגדו לפעילותה של תנועת נוער , אף זו של ‘ בני עקיבא ' . הם חששו משינוי באופי השמרני של המקום באמצעות החדרת מרכיבים חינוכיים מודרניים של תנועת הנוער הדתית . היו רבנים שהסתייגו גם מלימוד עברית . קבוצות של נוער ציוני דתי פעלו במסגרות אגודת ‘ עטרת ציון ' , ‘ דבר עברית' ובבתי הספר וזיקתם הייתה ל ' הפועל המזרחי ' . גורמים שונים העריכו את מספרם של חברי ‘ בני עקיבא ' ובח " ד בתוניסיה בין 400 ל - . 1 , 000 נראה , כי מספרם בשנת 1949 היה כ - 450 ובשנת 1950 כ - . 600 בשנת 1950 ביקר פ ' רויטמן בתוניסיה , השפעתו הייתה רבה וחניכים רבים עברו מתנועות דרור והבונים לסניפי ‘ בני עקיבא ' בעיקר בערים...  To the book