מ'בן יהודה החלוץ' ל'ברית חלוצים דתיים'

השפעת המאורעות ניכרה גם בקרב הנוער הציוני המקומי . נתעוררו בו רגש של אחדות , מחאה כלפי הסדר הקיים , שאיפה לתגובה תקיפה כלפי הערבים ותסיסה לעלייה . דינמיקה זו הייתה עשויה לשמש מנוף חשוב להתחזקות ‘ החלוץ' וההגשמה החלוצית , אולם גורמים אחדים עיקרו את השפעתה . ‘ החלוץ ' , כמו יתר תנועות הנוער והמועדונים הציוניים , חידש את פעילותו זמן מה לאחר המאורעות . גם בו נשבה רוח האחדות הציונית , והוא פתח את שעריו לקליטת בוגרים של תנועות נוער שונות , ושיתף את פעיליהן בהנהגתו . הפעילות ב ' החלוץ ' התחדשה בסיועם של החיילים , עד לקיץ . 1946 קודם לכן , באביב , התקבלו בטריפולי עשרים סרטיפיקטים לעלייה חלוצית , ובקיץ עלו באמצעותם 20 מחברי גרעין ‘ ביכורים ' והצטרפו לחבריהם בקיבוץ הדתי . אולם לאחר שמחת העלייה החלה השקיעה . הפעילות בתנועה נחלשה ויציבותה הפנימית התערערה בגלל גורמים טכניים ובעיקר בגלל חסרונם של הכשרה חקלאית וסרטיפיקטים . המאמצים לחדש את ההכשרה החקלאית נכשלו . ללא הכשרה וסרטיפיקטים התדלדלו מקורות חיותו של ‘ החלוץ ' . בסוף 1946 נודע על כישלון קליטתו של גרעין ביכורים בקיבוץ הדתי שדה אליהו ועל התפרקות...  To the book