|
|
[*] פרק זה מקדים את המאוחר ולמעשה שייך לחלקו השלישי של הספר : עשו – רומי . לעשו המקראי יש פה חלק לא גדול ולמרות זאת כללתי אותו בחלקו הראשון של הספר בין שאר הפרקים העוסקים בדמותו התלמודית - מדרשית של עשו . לאור המבנה של הספר , שבחלקו הראשון גיבורים מן המקרא ביחסם אל עשו ויחסו של עשו אליהם , נכלל פה גם הזוג עשו ויוסף , ומוכיח כי אכן קשה ההפרדה בין מקורות המדברים בעשו של הסיפור המקראי , לבין אלה המדברים בהתגלמות המאוחרת של עשו – במלכות רומי . מבין שפע הדמויות הפועלות בסיפורי האבות , נתייחדה דמותו של יוסף , כאבטיפוס לדמות היהודי כפי שנצטיירה בעינינו אנו ובעיני אומות העולם , למן התקופה הבתר - מקראית ועד ימינו . בעיצוב דמותו משולבים שבחיו של יוסף בצד גנותו : יוסף – דמותו של החולם על עתידו כמושל . יוסף – המתנשא על אחיו ומוציא דיבתם רעה . יוסף – הרואה באהבת אביו אליו העדפה ברורה , ומפריז בערך עצמו . יוסף – היודע לנצל מצבים קשים ולהיחלץ מהם תוך שהוא דואג לאינטרסים שלו [ הראיה היא – עתידו המזהיר במצרים ] . יוסף – הבורח מחטא וכובש את יצרו . בספרות הבתר - מקראית תמיד כונה יוסף " הצדיק " , כשהתואר ...
To the book |
|
|