פרק חמישה עשר סיכום ספר עמוס

עמוס מתנבא בתקופה טובה לממלכות ישראל ויהודה , כששום סכנה של ממש איננה נראית באופק . מלחמתו של עמוס היא למען צדק חברתי בממלכת ישראל – הפסקת העוול , החמס , הרמאות במסחר ואי קיום משפט צדק . הנביא נאלץ להילחם בארבע אמונות המושרשות חזק בעם ( צריך לשים לב שכשהנביא אומר לעם לא לעשות משהו או שה ' אינו אוהב משהו , ניתן ללמוד מכך שהם עושים זאת בפועל ) : . 1 הם מאמינים שעבודת האל בדרך של קיום מצוות שבין אדם למקום , כגון הקרבת קורבנות ושמירת ימים טובים , הם העיקר , ואותם רוצה ה ' . מצוות שבין אדם לחברו , צדק חברתי , אינן מעניינות את ה ' . כל אחד יכול לעשות בנושא זה כרצונו . הנביא מנסה להילחם באמונה זו באומרו שזה איננו נכון , שעדיף שיפחיתו בקורבנות ויתחילו לקיים משפט צדק . העם הולך הרבה למרכזי הפולחן לאל , למקדשים : ואל תּ דר שׁוּ בּ ית אל וה גּ ל גּ ל לא תבא וּ וּ באר שׁ בע לא תעבר וּ ... ה ' , ה כדי להקריב לה ' הרבה קורבנות ובשמחה : בּ א וּ בית אל ... ה גּ ל גּ ל ... והביא וּ ל בּ קר זבחיכם ל שׁ ל שׁ ת ימים מע שׂ רתיכם : וק טּ ר מחמץ תּוֹ דה וקרא וּ נדב וֹ ת ה שׁ מיע וּ כּ י כן אהב תּ ם בּ ני י שׂ ראל ... ד ' , ד –ה כּ י אם תּ ...  To the book