פתח דבר

לכך שמישהו יוסיף קטע שנטען שהוא תוספת , וגם הסברי החוקר הטוען כך לא נראו לי סבירים . במקרים כאלו אני מעדיף להשאיר את הכתוב בחזקת מקורי ולטעון שאיננו מבינים את כוונת הנביא , ולא לראותו כתוספת מאוחרת . ככלל , אני מניח שכל הנאמר אמור היה להיות מובן לשומעים . לא סביר שכדי לשכנע את מאזיניו יביא הנביא דוגמאות או נימוקים מאירועים עתידיים שאינם מוכרים לשומעים . טיעונים מעין אלו אינם משכנעים כלל . לכן , עם זה שאינני רואה בעיה בכך שהנביא יתנבא על אירועי העתיד , הרי שבכל מקום בו הוא משתמש באירוע להסבר והוכחה לדבריו , אני סבור שיש לחפש את האירוע בעבר ולא בעתיד , שלא כפי שעושים במקרים רבים פרשנים מסורתיים . עדיף לדעתי להניח שאיננו יודעים מהו האירוע אליו מתכוון הנביא , מאשר להניח שהאירוע המדובר יהיה בעתיד . בדרך כלל אני מנסה להבין את הכתוב באופן הגיוני , ללא הזדקקות לתפיסות של אמונה דתית . לדעתי את רוב דברי הנביאים ניתן להבין כך , אולם במקומות מסוימים יש התנגשות בין התפיסות , ואז על הלומד להכריע מה מקובל עליו . אתחיל את הסברי לספר עמוס בתיאור כללי של התקופה והרקע ושל מבנה הספר ( חלק ראשון ) . לאחר מ...  To the book