ט. הגשמה עצמית

בראשיתו התאפיין היישוב העברי במאמצים להקניית זיקה בין בניין הארץ לבניין ה " עצמי " , בייחוס ערך מוסרי גבוה לפעילות במישור הכלכלי - האקולוגי וליכולתו של הפרט להגשים את עצמיותו דרכה . בניגוד מובהק למקובל במפעלים קולוניאליסטיים של העת החדשה , לא נתפסה ארץ החפץ הציונית כעתירת משאבי טבע , מקור משוער לעושר חומרי רב . מנחם אוסישקין טען , למשל , לאחר שהמשבר הכלכלי של 1928 - 1926 העצים באורח ניכר את מספר היהודים שנטשו אותה ( וב - 1927 אף עלה על מספר הבאים בשעריה ) , ש " אם נפעל על פי שיקולים כלכליים בלבד מוטב שנוותר בכלל על ארץ ישראל . במקומות אחרים ניתן למצוא הזדמנויות כלכליות טובות יותר " . אלא שראויה ממנה היא ההגשמה העצמית רוויית הקשיים בבניין המדינה . כפי שנראה , בחלוף הזמן נמוגה המשגתה של הגשמת הפרט באמצעות הבניין הכלכלי - האקולוגי של המפעל הציוני . ואולם מנגד , אתוס זה הועתק ובמידת מה אף השתמר בתחום הצבאי . בדיוננו בחבל הקיום התרבותי נדרשנו למשנתו של אחד העם . זווית ראי יה שונה של הממד הרוחני בקיום הישראלי נמצאת בהגותו של א " ד גורדון . כמו אחד העם התמקד גם גורדון בשאלות של רוח ותרבות , א...  To the book