ח. הישרדות

המאפיינת שורה של מחקרים , והיא ניתוח היישוב והציונות כנתונים בכף הקלע , בצבת של לחצים סותרים ומנוגדים לכאורה : עתידו של חזון הריבונות היהודית מזה , וגורלם של יהודי אירופה מזה . כביכול ניצבה הנהגת התנועה על פרשת דרכים , ונתבעה לבחור בין הצלת יהודי אירופה לבין הכשרת המפעל הציוני בארץ ישראל . תום שגב סבור שהציונות והיישוב הכריעו בעד האפשרות האחרונה , ולפיכך בהכרח כנגד הראשונה : ככל שעלה משקלה של ארץ ישראל , פיתח בן - גוריון חשיבה ציונית שלא העמידה עוד במרכזה את צורכי העם היהודי כולו , כי אם את צורכי הציבור היהודי בארץ [ ... ] הנטייה לראות ביהודי אירופה את החומר האנושי הדרוש להקמת המדינה , במקום לראות בהקמת המדינה את הדרך להצלת יהודי אירופה , הנחתה את ראשי הישוב גם במדיניות העלייה שלהם . שגב רואה בכך את " תמצית הטרגדיה של האידיאולוגיה הציונית : היא היטיבה לחזות את האסון , אך הפיתרון שהציעה לא היה רלוונטי " . אך כפי שצוין לעיל , הציונות הייתה רחוקה עד מאוד מלחזות את האסון , והרלוונטיות של הפתרון ( מדינה יהודית ) לא עמדה כלל למבחן מעשי באותה עת . בעייתית לא פחות הייתה ראיית גורלם של יהודי הא...  To the book