|
|
" צדק צדק תרדוף " , מורה המקרא ומבאר את טעמו הקיומי של הצו : "למען תחיה וירשת את הארץ " . כוחם של הדברים תקף במידה לא מבוטלת גם ביחס למפעל הציוני ולמקומו של הצדק בשיח ספק הקיום היהודי - הישראלי . ואולם בטרם נפנה לניתוח גלגוליו ומאפייניו של שיח זה , חיוני להקדים ולהדגיש שאין ולא היה בו שיג ושיח נורמטיבי אמתי עם הצד הערבי - המוסלמי . כמחצית היובל לאחר שהציג אליעזר בן - יהודה את " השאלה הנכבדה ( הלוהטה ) " בדבר תחיית התרבות העברית , הציב יצחק אפשטיין ( , ( 1943 - 1862 איש העלייה הראשונה , " שאלה נעלמה " ( : ( 1907 לנוכח שיטת רכישת הקרקעות , הכרוכה לעתים בנישול פל אחים עניים מאדמותיהם , כתב אפשטיין כי " זה עוול מוסרי [ ... ] בין השאלות הקשות הקשורות ברעיון תחיית עמנו [ ... ] ישנה שאלה השקולה כנגד כולן : שאלת יחסנו אל הערבים [ ... ] . " השאלה הנעלמה , שאפשטיין מעלה למדרגת קושיה קיומית מכרעת , מסורטטת כבעלת יסוד מוסרי מובהק . והנה אף שבחלוף הזמן לא הייתה התעלמות ממנה בשיח הפנים - יהודי , במישור הנורמטיבי הבין - קהילתי הפכה " השאלה הנעלמה " ל " שאלה נאלמה " , נוכחת - נפקדת בכרוניקה של למעלה מ...
To the book |
|
|