|
|
המשגתן של אסטרטגיות הקיום אינה תמיד חד - כיוונית . כפי שנוכחנו , לעתים נתפס האיום כפועל יוצא של חבל הקיום עצמו , ולא רק של שחיקתו . כך למשל , בשיח הציוני נכרכה לעתים התכלית הדתית בקנאות מסוכנת , הטענה ל " זכות היסטורית " נתפסה כמעוררת מדון , ותחיית התרבות העברית - כחרב פיפיות . אותה שניות מתקיימת גם באסטרטגיית המשטר ובשזירת חבל הקיום הדמוקרטי כדי להצמיח את הריבונות היהודית , לגונן על הישרדותה ולהצדיקה . נראה כי התהוותה של הדמוקרטיה הישראלית בצל האיום הקיומי היא ממשתני המפתח להבנתה של התרבות הפוליטית הישראלית . טיב הקשר עשוי להיראות פרדוקסלי . מחד גיסא , החשש מהיחלשות המשטר הדמוקרטי ומהתפוררותו העצים בעיני ציונים רבים את תפיסת האיום , משלושה טעמים עיקריים : א . העדפה ערכית - מוסרית של הרעיונות הליברליים ; ב . התפיסה שעיקרה של הדמוקרטיה הוא בהבטחת שינויים בדרכי שלום , מהלך חיוני בחברה רב - תרבותית ; ג . העובדה שישראל שואבת רבות מהלגיטימציה החיצונית שלה בעיני העולם המערבי ומהיותה " הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון " . מאידך גיסא , ספק הקיום הניע רבים לגמד , ואולי אף למגר , את הדמוקרטיה הליבר...
To the book |
|
|