|
|
בסיכום מסה - מסע זה בערבות " המואביות " , אני חש שהאפילוגטיקה שלי חייבת לכלול גם תשובה לשאלה הפותחת : מדוע העמדתי את מודל " הגיור המואבי המפתה " כאלטרנטיבה למה שאני מכנה פרדיגמת " המיסיון האדיפלי הכופה " ? במילים אחרות , מה היא המשמעות האישית למרד האדיפלי שלי נגד פרויד , אבי הפסיכולוגיה המערבית ? כאן ברצוני לחזור ולהפריד בין שני חלקי התיאוריה האדיפלית אשר מניחה מחד כי " על כולנו נגזרה הנטייה העריותית לשכב עם אמנו " , בעוד שכפועל יוצא הפנמנו מאידך את משאלת הרצח ( פטריסייד ) כלפי אבותינו . ובכן , מבקש אני ממך הקורא / קוראת לשים לב להבחנה שלי בין מה שכיניתי הצורך במודל של תיקון -תרפויטי לקלקול - פתולוגי , לבין הפן התרבותי המעצב יחסי חברה , המונח בתשתית התזה האדיפלית שנטמעה בדי . אן . איי המערבי . ובעוד אני מצדיע לפרויד על אומץ לבו לפתח בווינה הוויקטוריאנית מודל תרפויטי לקלקול הפתולוגי ביותר הגלום בנטייה העריותית , אני מתנגד באופן נחרץ לתזת משאלת רצח האב , משום שיש בה אימוץ של התפיסה המיסיונית אותה הפיצה הפילוסופיה הגרמנית . כזכור , הראיתי כיצד הניחה הפילוסופיה הזו כי מעמד הפועלים , הנצרות...
To the book |
|
|