|
|
לאור הנאמר עד כה יש לשאול עתה מה הקשר בין נושא הפיתוי ה " נשי " והעריותי העובר כחוט השני בין כל הדוגמאות ה " מואביות " – מבנות לוט , דרך תמר והצלחת הפיתוי של בנות מואב בפרשת בלעם , ועד לרות המואבייה אשר לה אנו מייחסים את הנחת היסוד לאפשרות פיתוח ה " עמך - עמי " החברתי . במילים אחרות , שאלתנו היא מדוע ואיך עשוי מודל הפיתוי המואבי ( המצומצם ) לטפח דפוס שוויוני של יחסי " עמך - עמי " ? הרי לא מדובר ב " הצהרות מס שפתיים " , המיישרות קו עם תקינות פוליטית , הומניסטית לכאורה ? התשובה לשאלתנו חוזרת להבדל שבין המודל האדיפלי , המחייב " כיבוש " פיזי , לבין מודל " הפיתוי המואבי " , המתבסס על כוח המדמה . לטענתנו , רק ביחסי פלירט " קזנוביים " מופעל כוח הדמיון , היכול לספק אמצעים למציאת חן בעיני המפותה הפוטנציאלי , בלי שכוח זה יהיה חייב להסתיים במימוש פיזי היוצא מתוך אונס מיסיונרי . כך , מכיוון שהדחף המיני הדמיוני אשר מטבע הדברים דורש ריסון , מגיע לשיאו במשיכה המינית העריותית האסורה , הפן המועצם חייב להתבטא בפיתוח יחסי פלירט , הכרוכים במאמצים למציאת חן בעיני הזולת אותו אנו מבקשים לפתות .
To the book |
|
|