הפלוצנטריות והאינוס הדיאלקטי

ה " פלוצנטריות " היא אחד הנושאים המדוברים בהגות הפוסט - מודרנית . הוויקיפדיה מגדירה אותה כ " דוקטרינה או אמונה המתמקדת בפאלוס ( אבר המין הזכרי ) אשר יונקת מהאמונה בעליונותו של המין הזכרי " . למותר להוסיף ש " אמונה " כזו מגדירה את האישה כאדם חסר , שאינו מגיע לשלמותו אלא על ידי הקשר שלה עם גבר . לכן , הוגות פמיניסטיות מחפשות – ופעמים רבות גם מוצאות – מוטיבים " פלוצנטרים " במשנתם של הוגים לא מעטים . ואכן מנהיגות פמיניסטיות כקייט מילט ( Millet , 1971 ) אשר הרימו קול זעקה נגד השלטון הפלוצנטרי , טרחו להוכיח שמאז התקופה העתיקה הפטריארכליות זקפה ( תרתי משמע ) " את כוח החיים לפאלוס בלבד " ( עמ ' . ( 28 אולם דומה שחרף האהדה שזכו לה התנועות הפמיניסטיות , הסמליות הפלוצנטרית הגלומה בכל מגדל ואנדרטה זקורה ממשיכה לזכות בפופולריות עממית . חוקר התלמוד דניאל בויארין אף טוען שבניגוד לאפשרות להאדיר את ה " ישיבה בוחער " ה " נעבעך " , אותו הוא מכנה " סיסי " , כדמות פמיניסטית אידיאלית , הדגם של ה " שייגעץ" השרירי והחודרני אומץ גם על ידי הציונים בגין השפעתה של התפיסה ה " אדי - פאלית " ( קו מחבר שלי ) של פרויד...  To the book