sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
ומכל האמור עד כאן עולה ומתחדדת השאלה : אם אכן פיתחו המצרים הקדמונים את ההמצאה הליברלית של " הגיור החברתי " , ואם הם הצליחו לפתח יחס של מארחים לא מיסיונריים לפליטים או לשבויי מלחמה ( אליהם נתייחס להלן ) , מדוע סירבו בעקשנות כה אכזרית לאפשר להם חזרה למולדתם ? להלן ברצוני לספק בקצרה שתי הנחות ספקולטיביות שינסו לענות על הקושיה . לפי מסורת דרשנות ה " אלו ואלו " אפשר , כמובן , לקבל את הנחותיי או לדחותן . א ) מצרים העתיקה כערש המדע והאמנות יש לזכור כי בהשוואה לארצות חקלאיות אחרות , מצרים העתיקה הייתה הרבה יותר מגן עדן חקלאי , ארץ שכולה משקה . כפי שציינתי לעיל , בארץ זו לימדו כבר מתמטיקה , אתיקה , ארכיאולוגיה ואמנות , בערך בתקופה המיוחסת ליציאת מצרים . האגיפטולוגית ( חוקרת מצרים העתיקה ) אנט אימהאוזן ( Imhausen , 2003 ) ואחרים שהתמחו בהיסטוריה של הוראת המתמטיקה ומדעים אחרים במצרים העתיקה טוענים כי בתקופה הפרעונית , קרי , במאות השלוש - עשרה והארבע - עשרה לפני הספירה , כבר לימדו שם מתמטיקה וארכיאולוגיה . לפי מסמכים שנמצאו , השתמשו כבר אז בתיעוד אדמיניסטרטיבי . כך , מכיוון שלפי המומחים תיאור התרב...  To the book
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים

CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help