כאן יש לחזור ולהדגיש שהגיור החברתי נוסח מצרים העתיקה אינו מתייחס למעמד הגר תושב הקיים ביהדות , המתייחס למי שקיבל על עצמו לקיים את " שבע מצוות בני נח " ( ראו שולחן ערוך , יורה דעה , קכד סעיף ב ' ) . " הגר החברתי " המצרי הוא כל מהגר באשר הוא , שאליו יש להתייחס בכבוד . קרוב להגדרתנו יהיה אולי מעמד האזרח , על פי הפסוק " כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם ואהבת לו כמוך " ( ויקרא יט , לד ) . כך מסופר בתורה בפירוש , שלאחר שחמשת נציגי האחים הודו שהם באים מארץ של רועי צאן פשוטים , בקשתם להיהפך מגרים לתושבים נענית על ידי פרעה כפי שנאמר : " ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים ויציגם לפני פרעה ויאמר פרעה אל אחיו ( של יוסף ) מה מעשיכם ויאמרו אל פרעה רעה צאן , עבדיך גם אנחנו גם אבותינו , ויאמרו אל פרעה לגור בארץ באנו ... ועתה ישבו נא עבדיך בארץ גשן " ( בראשית מז , ב - ד ) . הדגש הוא על בקשתם של אחים להפוך את סטטוס הגר ( לגור בארץ באנו ) לתושבי קבע ( " ישבו נא עבדיך " ) . ואכן , פרעה נענה לבקשה , כאשר בשיחה עם יוסף הוא מאשר " ארץ מצרים לפניך הוא , במיטב הארץ הושב את אביך ואת אחיך ישבו בארץ גשן " ( שם , ו ) . בעל ...
To the book