מצרים כחלוצת הגיור החברתי

הגענו לשאלה המכרעת , כיצד לסווג ולהכתיר את קליטתם של בני יעקב במצרים לאור התמודדותה של מצרים עם סכנת השתלטותם של בני ההיקסוס שמוצאם מכנען . ככלות הכל , בראשית התהליך היה מדובר בקבלתם של פליטי רעב אשר אפשר היה לספק להם קצת אוכל ומים לאחר שהחשש שהם באו לרגל את הארץ נבדק ונשלל . אפשר לומר שמכיוון שבני ישראל היו מתי מעט ( שבעים נפש ) , הם זכו ברשות להתיישבות מוארכת ( שהוענקה להם , אולי , גם בזכות הפרוטקציה של יוסף ) . במובן סמלי ניתן לומר ( כפי שציינתי לעיל ) כי חרף גירושה של הגר המצרית על ידי שרה העברית , הגר ( בצירה ) העברי התקבל במצרים במעמד של פליט רעב ( לדעתי , זיהוים של המוסלמים כ " ישמעאלים " בטעות יסודה , משום שישמעאל היה בן הגר המצרית ומקורם של המוסלמים אינו במצרים ) . בולט במיוחד שגם לאחר שבני יעקב זכו באוטונומיה של ארץ גושן , הם הורשו כנראה להתיישב בכל מקום . ואף שהחלו להתרבות , לא כפו עליהם את הדת המקומית , שהרי כתוב כי " לא יוכלון המצרים לאכול את העברים לחם ( קרי , להתיידד ) כי תועבה היא למצרים " ( בראשית מג , לב ) , כלומר , בני ישראל הורשו להחזיק במנהגיהם . צריך להדגיש שאין ז...  To the book