אל האדון טליראן-פריגור לשעבר הבישוף של אוטאן

אדוני , לאחר שקראתי בהנאה רבה את הקונטרס שפרסמת באחרונה הנני מקדישה לך ספר זה , במטרה לעודד אותך לשקול בכובד ראש את הטענות ששטחתי כאן בדבר זכויותיה של האישה והחינוך בכלל , ולבחון מחדש את הנושא ; ואת הקריאה הזאת אני משמיעה בתקיפות בשם האנושות כולה ; כי טיעוניי , אדוני , מוצגים ברוח חסרת פניות : לא למעני אני טוענת , אלא למען בנות - מיני . זה מכבר אני רואה בעצמאות את הברכה הגדולה בחיים , בסיס לכל מידה טובה ; ולעולם אצמצם את צרכיי כדי להבטיח לעצמי עצמאות זו – גם אם איאלץ לחיות בשממה . אהדה למין האנושי בכללותו היא שמניעה אפוא בקדחתנות את קולמוסי בבואי לתמוך במאבק שבו אני רואה מערכה על המידה הטובה ; ואותו מניע גורם לי לשאוף בכל לבי לכך , שהאישה תוצב במעמד שממנו תוכל לפעול להנחלתם של אותם עקרונות מהוללים שהם כל מהותה של המוסריות , תחת שתעכב אותם . יתרה מזאת , דומה שהשקפתי על אודות זכויותיה וחובותיה של האישה נובעת באופן טבעי ביותר מעקרונות פשוטים אלו – ובוודאי כמה מן המאורות הגדולים שעיצבו את חוקתכם הנהדרת יסכימו אתי . אין ספק שבצרפת הידע הוא נחלת הכלל יותר מאשר בכל מקום אחר באירופה ; ואני מיי...  To the book