בתור מבוא ודוגמה נעיין בסיפור הקטן " אמן צום " . מסופר בו על אדם ששנים רבות עורר סנסציה בכושרו לצום ימים רבים . הוא היה צם לעיני הבריות , שבאו בהמוניהם לראותו , והאימפרסריו שלו עשה הון רב . אף על פי כן היה האיש הזה אומלל תמיד , מפני שמעולם לא הניחו לו להאריך בצומו ככל אוות נפשו . והנה מכביר אסונו עוד יותר . הצום לעיני הבריות חדל לאט – לאט להיות עניין שבאופנה . פשוט אין מתעניינים עוד בהצגות כאלה . הוא נאלץ לפטר את האימפרסריו שלו , וסופו שהוא מתגלגל לקרקס נודד . אבל גם כאן חדלים לתת עליו את הדעת לאחר זמן קצר ; על יד כלובו , שבו הוא מבקש להציג את צומו , עומדים בני אדם שלא באו אלא כדי לראות בהאכלת חיות הטרף שבכלוב הסמוך . לבסוף הוא נשכח לגמרי . במקרה מוצא אותו אחד השומרים גוסס על מצע הקש הרקוב שלו . באמת צם עד מוות , ואיש לא נתן את דעתו על כך . קברו אותו עם מצע הקש שלו . לכלובו הכניסו פנתר צעיר , " ואפילו לקהים שבחושים היה משום מרגוע של ממש במראה חיית פרא זו המתרוצצת בכלוב שזמן רב כל כך היה ריק מיושב . הצופים צבאו על הכלוב ולא רצו כלל לזוז ממנו . " הרי כאן סיפור פשוט , אבל מלא סיטואציות שו...
To the book