פרק רביעי: בין ירושלים לאתונה ובין הפילוסופיה לחברה

עד כאן הצגתי את קווי המתאר לחלופה שהעמיד שטראוס אל מול הנאורות המודרנית , חלופה בדמות הרציונליזם ושיטת הנבואה של הרמב " ם . כעת אנסה להעמיק ולהאיר את הדיון בבעיה התאולוגית מדינית , את המתח בין הפילוסופים ובין החברה והמדינה , וכן את גישתו של שטראוס לבעיה היהודית ולהוגים היהודים אשר פעלו מתוך תודעה זו . אלה יתבהרו לנו מכמה מקורות : מן המאמרים שקיבץ בספרו " רדיפה ואמנות הכתיבה " ( , ( Persecution and the Art of Writing מן המבוא שכתב לתרגום האנגלי של פינס ל " מורה הנבוכים " ( , ( 1963 וכן ממאמרים קצרים אחרים שכתב על הרמב " ם . אדון במשמעות המושגים " ירושלים " ו " אתונה " במשנתו , ואראה כי בד בבד עם ביקורתו של שטראוס על הנאורות המודרנית , מתרקמים בכתביו קווים לגישה יהודית פוזיטיבית שעומדת כנגד כל ניסיון של טמיעת היהדות והיהודים בנאורות המודרנית ובמשנה הליברל דמוקרטית שצמחה בתוכה . אין כאן עמדה דווקאית דוגמטית של שטראוס , אבל על פי הדרך שבה הוא מבין את המסורת היהודית , ובייחוד את זו של הרמב " ם , הוא מגיע למסקנה כי התופעה היהודית היא סלע שהנאורות המודרנית אינה יכולה לסחוף עמה . היהדות והיהוד...  To the book