"הסיבוב השני": בצל הציפייה למלחמה חוזרת

צבאית , רכשו נשק ואוחדו בברית צבאית . הציפייה הדרוכה לסיבוב שני הובילה בישראל להכנות בלתי פוסקות למלחמה . בין היתר אלה הובילו לפיזור אוכלוסייה ולהקמת יישובים בגבולות , כדי לקדם פני פלישה אפשרית . מעבר לכך , ההידרדרות במצב הביטחוני משנת 1953 הובילה את ההנהגה הישראלית לדון בשאלה האם לא עדיף היה לישראל ליזום מלחמת מנע . מכיוון שהסיבוב השני היה צפוי ממילא בטווח של שנים ספורות , הרי עדיף שישראל תפעל לפני שהערבים יסיימו את הכנותיהם , בבחינת " הקם להורגך - השכם להורגו " . במנהיגות הישראלית שררה הסכמה רחבה כי הערבים שאפו לנקמה הן על הפגיעה בכבודם והן על הפגיעה בנפש ועל סבל הפליטים , שנגרמו בעטיה של המלחמה . ראש אמ " ן יהושפט הרכבי טען במבט לאחור כי בשנות ה - 50 התכוונו הערבים לחסל את ישראל הלכה למעשה והיו מוכנים לפעול למען המטרה , אך עם השנים הפכה זו לבלתי מעשית . ההיערכות לאיום " מקרה הכול " בנסיבות אלה , בקיץ 1950 החלו לעמול על פקודת - אב לתרחיש של מתקפה כוללת מצד ארצות ערב , שכונתה " מקרה הכול " . הכנתה של התוכנית הושלמה בסוף . 1951 זו עודכנה באביב 1952 ובבסיסה עמדה ההנחה כי מדינות ערב עלול...  To the book