|
|
אם ספר מגלה טמירין היה רק הרכבה של עלילות מפותלות סביב שלוש החצרות , הרי שהיה בבחינת רומן מוצפן בלבד . כוחו של הספר וייחודו טמון במקום אחר — שולי הדף . לאורך האיגרות בספר מגלה טמירין הוסיף פרל עשרות הערות שוליים המכילות ברובן ציטוטים מספרי חסידות . ניתן לתמצת את תפקידן הראשוני של הערות השוליים במילים שכתב כריסטוף ווילנד בראש אחד מחיבוריו , דברים שעמדו בוודאי לפני פרל : המקורות הטבעיים ביותר לתולדות הסכלות האנושית הם כתביהם של אלה אשר היו למטפחיה הנלהבים . השימוש לרעה במשמעותן של המילים אינו עלול להוליך שולל את שיפוטנו . יכולים הם להוסיף ולספר לנו דברים שהם בניגוד לשכל הישר , ברצינות וביישוב הדעת , יכולים הם להיות משוכנעים למראית עין ; זה אינו מונע אותנו לראות כמגוחך כל מה שמתכוון להפוך לאווילי את ההבנה האנושית . מתוך תפיסה זו הפכו הערות עם ציטוטים מכתבי ה ' כסילים ' לעיקר חשוב במסכת היצירה הסאטירית של ווילנד . עיקרון זה שב גם אצל פרל , אך קיים אצלו רובד נוסף שחבויה בו משמעות חדשה . במקביל לתיאור החצרות קיימת קריאה אופקית . מתוארות שלוש חצרות , אבל גם מערך שלם של תורה חסידית הקמה לתחייה...
To the book |
|
|