כשצייר זאב רבן סמוך ל 1925 את ציורו החביב בנושא חג השבועות , אחד מאיוריו לספר הילדים " חגינו " , ( שראה אור ב , ( 1928 לא ייצג כל הבאת ביכורים : שישה ילדים וילדות ( בהם תימני אחד , מטעמי קורקטיות פוליטית ) ניצבים בשורה , פניהם אלינו , גבם ל " שער הרחמים " הקבוע בחומת ירושלים ולמסגד הסלע המתנשא מאחוריו , והם אוחזים בפרחים ובירק . " יום טוב לנו , חג הירק […] את כל בית נקשטה , / זר על דלת , זר על קיר , / … " , אומר השיר . חג הירק של חג השבועות היה בשביל רבן תואנה לאביב חדש של דור המחר וחלום הבית השלישי ( "שער הרחמים " האטום באבנים ייפתח , כך האמונה העממית , רק עם בוא המשיח ) . טקס העלאת ביכורי השדה , הגן והצאן , שהיה נהוג בעלייה לרגל השנייה לבית המקדש , חדל להתקיים לאחר חורבן הבית השני , והוא התחדש בדרכו האחרת עם השיבה הציונית לאדמת הארץ ולעבודתה . עד אז חגגו היהודים בחג השבועות בעיקר את " זמן מתן תורתנו " , לכל היותר עוטרו בתים ומוסדות תפילה ולימוד יהודיים בגולה בעשבי שדה ובענפי אילן , שניחוחם הזכיר את שבעת המינים שנתברכה בהם הארץ . איורו של רבן , איש " בצלאל " , עודנו שבוי אפוא במסורת...
To the book