|
|
כשהתברר גורלם של יהודי פולין לא יכול היה ברגנר להמשיך לצייר כמקודם , ואף ייסר את עצמו על כך שצייר אותם בעבר , שהרי ציור הוא צורך אך גם תענוג יש בו . עתה , מתוך תחושת אובדן , מצא מפלט ב " תיעוד " התרבות שהשאירו אחריהם , וכך היו נושאי ציוריו ואיוריו אגדות עם וסיפורי שלום עליכם וי "ל פרץ , והאיקונוגרפיה בציורים אלה היא של דמויות העיירה היהודית כמתבקש . העבר תבע התייחסות והמגע עם ספרות היידיש על הבד היה כמגע עם נופי הילדות שאבדו . השורות שלמעלה מתארות את יוסל ברגנר של אוסטרליה , שלהי שנות השלושים של המאה ה . 20 ואילו יוסל ברגנר התל אביבי , כל ציורי העיירה המאוחרים שלו — כלומר אלה ה " שאגאליים " משנות התשעים — כולם הושמטו מתערוכתו הרטרוספקטיבית במוזיאון תל אביב ומן הספר הנלווה . לאוצרת התערוכה , כרמלה רובין , היו מן הסתם סיבות אמנותיות שאפשר בהחלט להבינן ( שאין ציורי העיירה הללו של ברגנר עידית יצירתו , בהיותם סובלים לא מעט מאנקדוטיות סנטימנטלית נוסטלגית ) . ועם זאת , להיעדרות הנדונה יש נוכחות רבת משקל בכל הקשור לנושאו הסמוי של ספר זה : הדחקת העיירה בתרבות הישראלית . גם מספרו של נסים אלוני ...
To the book |
|
|