יואל ד

[ בר " ר מא ( מב ) , ג / // 407 - 405 ויק " ר יא , ז / רלו // במ " ר יג , ה // רו " ר פתיח ' ז // אס " ר פתיח' יא // תנח ' שמיני ט // ילק " ש ב , שכז // ילק " מ / 45 - 43 ] [ צורות / ג " ש - רשימה ] 1 כאן משמע ש " ויהי " משמש לעתים לשמחה ולעתים לצער . אולם בפס " ר ויהי ביום כלות משה / יט ע " ב – כ ע " א מובא אותו מוטיב ( גם כן מפי ר ' שמעון בר אבא בשם ר ' יוחנן ) לגבי במ ' ז . 1 ושם נדרש שלשון " ויהי " מרמז לשמחה ולצער הבאים יחד . לעולם ההיגיון שבדבר הוא ש " ויהי " מצוי בפתיחות סיפורים , וכל סיפור שראוי לספרו , עניינו שיבוא אסון או סיבוך , בדרך כלל עם סוף מאושר ; ולעתים באים אלה במעורב , צרה ואושר . 2 תרגום : בא ר ' שמואל בר ' נחמן ועשאה חילוק . כלומר : הוא חילק את השורש הי " ה בין לשון " ויהי " שנתן אותו לצרה ובין לשון עתיד " והיה " שנתן אותו לשמחה . 3 בקטע בבר " ר שלפני דרשתנו נסמכת קביעה זאת על קריאת הצער " וויי " הנשמעת במילה " ויהי " . 4 לא ברור אם סבר ר ' שמואל בר ' נחמן שר ' יוחנן באומרו " ויהי " התכוון לכל צורות הפועל משורש הי " ה , ואותן חילק רשב " ן לשתי קבוצות ; או שמא הבין ...  To the book