קריאה להלוות לעניים (טו, ז-יא)

טו ז כי - יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר-יהוה אלהיך נתן לך לא תאמץ את - לבבך ולא תקפץ את -ידך ח מאחיך האביון : כי - פתח תפתח את - ידך לו והעבט תעביטנו ט די מחסרו אשר יחסר לו : השמר לך פן - יהיה דבר עם -לבבך בליעל לאמר קרבה שנת - השבע שנת השמטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו וקרא עליך אל - יהוה והיה בך י חטא : נתון תתן לו ולא - ירע לבבך בתתך לו כי בגלל | הדבר יא הזה יברכך יהוה אלהיך בכל - מעשך ובכל משלח ידך : כי לא-יחדל אביון מקרב הארץ על - כן אנכי מצוך לאמר פתח תפתח את - ידך לאחיך לעניך ולאבינך בארצך : אפשר שתצמח תקלה מהחוק הקודם : גם מי שברגיל מוכנים להלוות לעניים עלולים להסס מלהלוות להם עם התקרב שנת השמיטה , מחשש שהכסף שילוו ירד לטמיון . משה מאיץ בבני ישראל להתעלם מחישובים כאלה ומבטיח להם שה ' יברך את מי שמלווים לעניים בהצלחה ויעניש את המסרבים להלוות . בימי בית שני חוק זה הרתיע מלווים פוטנציאליים , וכדי לפתור את הבעיה תוקנה הפיקציה המשפטית של הפרוזבול ; ראו נספח יז . פסקה זו אינה חוק אלא קריאה להתנהגות מוסרית . מכיוון שאין לשלטונות דרך להתחקות אחר מניעיהם האמיתיים של...  To the book