שמיטת חובות (טו, א-ו)

טו א ב מקץ שבע - שנים תעשה שמטה : וזה דבר השמטה שמוט כל-בעל משה ידו אשר ישה ברעהו לא - יגש את - רעהו ואת -אחיו ג כי - קרא שמטה ליהוה : את - הנכרי תגש ואשר יהיה לך את-ד אחיך תשמט ידך : אפס כי לא יהיה - בך אביון כי - ברך יברכך ה יהוה בארץ אשר יהוה אלהיך נתן - לך נחלה לרשתה : רק אם-שמוע תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר לעשות את - כל - המצוה ו הזאת אשר אנכי מצוך היום : כי - יהוה אלהיך ברכך כאשר דבר - לך והעבטת גוים רבים ואתה לא תעבט ומשלת בגוים רבים ובך לא ימשלו : החוק מצווה על שמיטת חובות אחת לשבע שנים . התורה מתמקדת בחובות מסוג מוגדר : חובות שחבים עניים וחסרי אמצעים ( ראו שמ ' כב , כד ; וי ' כה , לו לז ) . למשל , עובד אדמה עלול להזדקק לכסף , לזרע , או להספקה בשל כישלון יבוליו ; תושב עיר עלול להתרושש בשל אבטלה . אמנם הגיעו לידנו עדויות בתעודות אשוריות קדומות מאנטוליה על הלוואות קטנות של כסף ודגן למשפחות שנמצאו במצוקה כלכלית ( ראו K . R . Veenhof , “ An Ancient Anatolian Money - Lender . His Loans , Securities , and Debt - Slaves ” , in , czy ] eds . [ , Festschrift Lubor Matous , Budapest 1978 ó...  To the book