מעשרות (יד, כב-כט)

יד כב עשר תעשר את כל - תבואת זרעך היצא השדה שנה שנה : כג ואכלת לפני | יהוה אלהיך במקום אשר - יבחר לשכן שמו שם מעשר דגנך תירשך ויצהרך ובכרת בקרך וצאנך כד למען תלמד ליראה את - יהוה אלהיך כל - הימים : וכי -ירבה ממך הדרך כי לא תוכל שאתו כי - ירחק ממך המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשום שמו שם כי יברכך יהוה אלהיך : כה ונתתה בכסף וצרת הכסף בידך והלכת אל - המקום אשר יבחר כו יהוה אלהיך בו : ונתתה הכסף בכל אשר - תאוה נפשך בבקר ובצאן וביין ובשכר ובכל אשר תשאלך נפשך ואכלת שם לפני כז יהוה אלהיך ושמחת אתה וביתך : והלוי אשר - בשעריך לא תעזבנו כי אין לו חלק ונחלה עמך : כח מקצה | שלש שנים תוציא את - כל - מעשר תבואתך בשנה כט ההוא והנחת בשעריך : ובא הלוי כי אין - לו חלק ונחלה עמך והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך ואכלו ושבעו למען יברכך יהוה אלהיך בכל - מעשה ידך אשר תעשה : פס ' כב כט הם המשך לעניינים הקודמים בכך שאף הם עוסקים במאכל : מעשרות המופרשים מהתוצרת החקלאית . על עובד האדמה להפריש מעשר מתוצרתו מדי שנה . מעשר זה ינוצל באחת משתי דרכים . על פי רוב , על הבעלים להעלות את המעשר ל " מקום אשר יבחר " , היינו למקדש...  To the book